#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שסד. האם חייב המוציא בשבת 1)
ביד שמאל 2) בפה 3) למעלה מעשרה
טפחים 4) על הראש 5) התכוין להוציא לאחריו ובא לאחריו 6) בפונדתו ופיה למטה?
"	"1) חייב.<br>2) פטור. וכתבו התוס'
(ד""ה המוציא) שבאוכלים בשעת אכילה
חייב.<br>3) מעביר ביד חייב.
זורק פטור.<br>4) פטור. ואפילו אנשי הוצל דדרכם בכך פטורים דבטלה דעתם אצל כל אדם. ונראה
מלשון רש""י (בד""ה אנשי) דאם אוחזו
בידו חייב. [ועיין מ""מ ולח""מ (פי""ב שבת
הי""ד)].<br>5) לר' אלעזר מח'
תנאים. לרב אשי לכו""ע חייב.<br>6) רבי יהודה מחייב
וחכמים פוטרים."	שבת צב. - צב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שסה. כיצד מתפרשים דברי רבי יהודה דאמר אף מקבלי פתקין? 	"רש""י פירש שאף מקבלי פתקין של מלך למוסרם לרצים אף הם חייבים בהוצאתם אפילו לא נתקיימה
מחשבתם כגון הוציאם על מנת לתתם לרץ זה ונתנו לזה, וסיים רש""י כך לשון רבותי ולבי מגמגם. ורבינו שמואל
(בתוד""ה רבי יהודה) פירש שיש אדם ממונה למלך שנושא
פיתקין של מלך לידע מנין גבוריו וכדו' ונושאין אותן בכיסיהן התלויים באיזוריהן ואותן כיסין חוזרים פעמים לפניהם
ופעמים לאחוריהם וחייבים על הוצאתם שמתחלתם ידעו שסופו להתהפך."	שבת צב: ותוס' 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שסו.
מה הדין 1) זה יכול וזה יכול
2) זה
אינו יכול וזה אינו יכול 3) זה יכול וזה אינו יכול? "	"1) רבי מאיר מחייב ור' יהודה ור' שמעון פוטרים.<br>2) רבי יהודה ורבי
מאיר מחייבים ור' שמעון פוטר.<br>3) לרב חיסדא חייב זה
שיכול דאיהו עבדה לכולה והשני מסיייע ואין בו ממש. רב המנונא סבר מסייע יש בו ממש, לדעת
רש""י<br>חייב זה שאינו יכול [כן פירשו המהרש""ל] <sup>קנג</sup>. ולדעת התוס' (ד""ה הי) חייב אפילו זה שאינו יכול כמו לר' יהודה ור""מ
דאמרי זה אינו יכול וזה אינו יכול חייב <sup>קנד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קנג.  משום מעשה בכל כוחו,
ומדמים ליה לזה אינו יכול וזה אינו יכול דחייבין לר""מ ור""י, והיכול פטור דמדמינן ליה לזה יכול וזה
יכול דפטור לר""י, הרשב""א.
<br>קנד.  והרשב""א סבר
כתוס' שלרב המנונא שניהם חייבים. וכתב בפי' ראשון שזה שיכול חייב כרב חסדא וזה שאינו יכול חייב דסברי ר""י ור""מ דזה
וזה אינו יכול חייב. ובפי' שני כתב שגם לר""ש שניהם חייבים, זה שיכול חייב דחשיב שעשאה כולה לבדה, ואם
נפטור את השני משום שנים שעשאוה א""כ אף היכול יפטר, וכיון שכן מחייבים אותו משום מסייע, וכ""כ המהרש""א בדעת התוס' לחייב אף לר""ש
ולאו מטעמיה.</span>"	"שבת צב: -
צג. ותוס'"		
